מדריך למשפחה המטפלת – פטירת הקשיש

מדריך למשפחה המטפלת – פטירת הקשיש, סיום העסקת העובד:

• הגדרות- עובד זר שהמטופל שלו נפטר (גם אם העובד הועסק ע”י חברת סיעוד) נחשב לצורך העניין כעובד שפוטר וזכויותיו שוות.

עובד שפוטר או עומד להיות מפוטר זכאי לזכויות רבות, כגון: עריכת שימוע, הודעה מוקדמת מראש לפני הפיטורים ותשלום שכר במהלך תקופה זו, פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה שלא ניצל ודמי הבראה שלא קיבל, קבלת הכספים שנחסכו עבורו במסגרת הביטוח הפנסיוני ועוד.

אם העובד מועסק במשותף על ידי המטופל וחברת סיעוד, כל אחד אחראי לחלקו בתשלומים.

התשלומים שיש לשלם לעובד במקרה של פיטורים עשויים להסתכם בסכומים גבוהים, שאותם יש לשלם עם סיום העסקתו, ולכן כדאי מאד להיערך מראש ולחסוך סכומים אלה מבעוד מועד.

• תהליך פיטורי העובד וזכויותיו

כאשר מטופל נפטר או כאשר הוא (או חברת הסיעוד) מפטר עובד, זכאי העובד לזכויות כספיות ואחרות, אשר עשויות להסתכם בסכומים ניכרים.

סכומים אלה עשויים להיות גבוהים במיוחד ככל שתקופת ההעסקה של העובד ארוכה יותר, אולם גם בתקופת העסקה קצרה עשויים סכומים אלה להיות גבוהים.

באופן כללי, וברוב המקרים התשלומים בפיטורי עובד הינם – פיצויים. פנסיה. ימי הבראה שלא מומשו. ימי חופשה שלא מומשו. ותמורת הודעה מוקדמת.

1. שימוע

מעסיק מחויב לקיים לעובד שימוע טרם פיטוריו, בו יוצגו בפני העובד הנימוקים המלאים לרצון המעסיק לפטר אותו, ותינתן לעובד הזדמנות להשמיע טיעונים בעד המשך העסקתו.

2. פיצויי פיטורים

עם מותו של המטופל או עם פיטורי עובד מכל סיבה שהיא וכן בכל אחד מהמקרים שפורטו למעלה חלה חובה לשלם למטפל פיצויי פיטורים בגובה של משכורת חודשית אחת כפול מספר שנות העבודה אצל המטופל. (בחישוב המשכורת החודשית נכללים גם דמי כיס שבועיים שנהוג לתת לעובד הזר). סכומים אלה יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים, גם לאחר תקופת העסקה לא ארוכה של העובד. מומלץ לחסוך מראש ולכל אורך תקופת העסקה סכומים אלה.

3. תמורת הודעה מוקדמת

כאשר עובד מפוטר או שעבודתו מופסקת מאחת מהסיבות הנ”ל, הוא זכאי להודעה בכתב זמן מסוים מראש. (התקופה שבין מועד ההודעה על הפסקת עבודתו לבין ההפסקה בפועל נקראת “תקופת הודעה מוקדמת”, והאורך שלה תלוי במשך תקופת ההעסקה- עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת או יותר – הודעה מוקדמת של חודש ימים. עובד בעל ותק של פחות משנת עבודה – יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מששת חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף עד למקסימום של שלושה שבועות).

בתקופה זו זכאי העובד להמשיך ולעבוד בשכר. באם המטופל מתעקש לפטרו עליו לשלם לו שכר תמורת זמן זה.

עם מותו של המטופל מופסקת עבודתו של המטפל, ובניגוד לפיטורים רגילים לא ניתנת לו שהות של מספר ימים שבהם הוא יכול לעבוד בשכר (תקופת הודעה מוקדמת).

בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שפוטר לאלתר, כמו במקרה של מות המטופל, זכאי לשכר עבור מספר ימים הקבועים בחוק (בהתאם למשך העסקתו) כתחליף לתקופת הודעה מוקדמת.

תמורה זו יכולה להגיע לכדי שכר של חודש שלם (אם העובד הועסק אצל המטופל לפחות שנה אחת), ויש לשלם אותה לעובד גם אם הוא אינו מחפש עבודה חדשה.

4. פדיון ימי חופשה

עובד זכאי לפדות בכסף את ימי החופשה השנתית שלא ניצל ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הופסקת העסקתו, וכן את ימי החופשה שלא ניצל במהלך השנה הנוכחית (או חלקה). קיימת מגבלה על מספר הימים שניתן לצבור משנה לשנה.

להרחבה ראו בפרק החופשה השנתית לעובד.

כאשר המטופל נפטר – העסקת העובד מופסקת מיד, והוא זכאי לפדיון ימי החופשה.

תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים שאחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.

אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם.

5. דמי הבראה

עובד זכאי לקבל את דמי ההבראה עבור תקופת העסקתו.

אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת ההעסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את כל הפרשי דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון. גם כאן כמו בחופשה אם העסקת העובד הופסקה עקב מותו של המטופל, תשלום זה ישולם לו מתוך עזבונו של המטופל.

6. תשלום שכר אחרון

עובד זכאי לקבל את שכרו האחרון, כולל כל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליו (דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכו’), גם בגין המשכורת האחרונה.

גם את תשלום השכר האחרון יש לשלם במועד הקבוע בחוק.

7. שחרור כספי הפנסיה

על המעסיק לדאוג לשחרור הכספים שחסך עבור העובד במסגרת הביטוח הפנסיוני.

בניגוד לעובדים ישראליים, כספי הביטוח הפנסיוני של עובדים זרים מופקדים לקרן מיוחדת או לחשבון בנק מיוחד שניתן למשוך מהם את הכספים עם סיום העסקה של העובד וחזרתו לארץ מוצאו.

מקובל כי שחרור הכספים נעשה כאשר העובד מציג אישור שהסתיימה אשרת השהייה שלו בארץ וכי הוא חוזר לארצו לצמיתות, שלא כדי לשוב עוד ולשהות בישראל באשרת שהייה לצורך עבודה בעתיד.

אם העובד אינו עוזב את הארץ אלא עובר לעבוד אצל מטופל אחר, לא ישוחררו הכספים, שכן המעסיק החדש יצטרך להמשיך ולהפקיד לאותו חשבון את ההפרשות הפנסיוניות שחלות עליו. עם זאת יש לצייד את העובד במכתב אשר מצהיר כי אין למעסיק (כלומר, למטופל שפיטר את העובד או ליורשיו ולמנהל עזבונו במקרה שהמטופל נפטר, וכן לחברת הסיעוד, כאשר העובד הועסק באמצעותה) התנגדות למשיכת הכספים כאשר העובד יעזוב את ישראל.

עובדים זרים שעבדו בחברות סיעוד זכאים לקבל את מלוא כספי הפיקדון שהופקד לזכותם בתנאי שעזבו את הארץ בהתאם למועד הקבוע באשרת השהייה שלהם.

אם העובד הזר עזב את הארץ לאחר סיום מועד השהייה שלו, ינוכה לו מכספי הפיקדון קנס בהתאם לזמן שהייתו הבלתי חוקית בארץ.

• קיזוז סכומים שהעובד חייב למעסיק

ככלל, לא ניתן לקזז מתוך השכר ופיצויי הפיטורים שהמעסיק חייב לעובד, סכומים שהעובד חייב למעסיק, מלבד ניכויים ספציפיים שנקבעו בחוק ושאותם כן מותר לנכות מתוך השכר.

למידע על הסכומים שמותר לנכות משכר העובד ראו ניכויים מותרים משכר עובד זר.

כאשר יש לעובד חובות אחרים כלפי המעסיק, שאותם אסור לנכות מתוך השכר, על המעסיק לפנות לערכאות משפטיות (למשל בתי משפט) על מנת לגבות את החוב.