שאלות ותשובות – פרק ז

העסקת עובד זר כרוכה בהוצאות נוספות מלבד שכרו של העובד. במסגרת תהליך הוצאת הרישיון והבאת העובד הזר מחו”ל יש צורך בתשלומי אגרה לגופים ממשלתיים, עמלות לחברות כוח אדם, הוצאות עבור ביטוחים ותנאים סוציאליים. להלן התשלומים הכרוכים בהעסקת עובד זר החל מהליך הוצאת הרישיון לעובד זר ועד להוצאות בתקופת העסקה וסיום העסקה.

אגרות למשרד הפנים- רשות ההגירה והאוכלוסין-

הוצאת/הארכת היתר העסקה – 310 ₪.

אגרת כניסת עובד לארץ מחו”ל- 175 ₪.  

אגרת חידוש רישיון עבודה (ויזה) – 175 ₪.

עמלה לחברת כוח אדם על תיווך והבאת עובד זר–

עמלת השמה – 2000 ₪.

רישום – 840 ₪ בשנה.

שכר ותשלומים-

• שכר חודשי.
• ביטוח לאומי
• ביטוח רפואי
• דמי הבראה
• דמי חופשה
• ימי חג
• ימי מחלה
• פנסיה
• דמי כיס
• פיצויי פיטורין

העסקת עובד זר בסיעוד מחייבת את המעסיק בתשלום משכורת לעובד, ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה ועוד. קיימות אפשרויות לקבלת סיוע במימון העסקתו של עובד זר בסיעוד.

הגורמים שיכולים לסייע לכם במימון העסקה הינם הביטוח הלאומי ע” גמלת סיעוד, הקרן לרווחת ניצולי השואה, משרד הביטחון לנכי צה”ל ולנפגעי פעולות האיבה, ועוד.

ניתן להעסיק עובד זר בסיעוד באופן בלעדי או באמצעות העסקה משותפת עם חברת סיעוד.

כאשר המטופל זכאי לקצבת סיעוד והוא בוחר להעסיק את העובד הזר במשותף עם חברת סיעוד, כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) נושא בעלות התשלומים הקשורים להעסקת העובד בהתאם לחלק היחסי של היקף המשרה המשויך לו.

על המטופל לשלם את חלקו בכל אחד מרכיבי השכר לפי אחוז ההעסקה המשויך לו ללא קשר לסכום ששילמה חברת הסיעוד.

התשלום עבור שעות עבודתו של העובד במנוחה השבועית חל על המטופל בלבד, וחברת הסיעוד אינה מחויבת בתשלום זה.

היקף המשרה שמשויך לחברת הסיעוד נקבע לפי מספר שעות גמלת הסיעוד שהמטופל זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי, ואילו היקף המשרה שמשויך למטופל הוא יתרת השעות הדרושות על מנת להשלים את היקף המשרה למשרה מלאה (החל מה- 01.04.2018 משרה מלאה מוגדרת כ- 42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות).

ובמילים אחרות- המשפחה תאלץ להשלים את היתרה שבין התשלום החודשי למטפל הזר (כפי שהוסכם בין המשפחה למטפל), לבין הקצבה המשולמת מחברת הסיעוד עבור שעות הסיעוד המאושרות לקשיש מאת הביטוח הלאומי.

שניכם מעסיקים של העובד במקביל.

שכר הבסיס- שכרו של העובד הזר לא יהיה מתחת לשכר המינימום המונהג במשק (5300 כיום), עם זאת מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד תשלומים המחוייבים על פי חוק, כגון: מס הכנסה וביטוח לאומי, תשלום עבור מגורים הולמים ותנאים נלווים, תשלום עבור ביטוח רפואי וסכומים המגיעים למעסיק בגין חובות העובד כלפיו, וזאת בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה. סך הניכויים לא יעלה על 25% משכר העובד. לפרטים נוספים ראו להלן.

שכר המינימום בצירוף הניכויים המותרים לעובד זר נע בסביבות 4250 ₪ לשכר הבסיסי.

אך בשל הביקוש הרב לעובדים המציאות שונה, בפועל העובדים מכתיבים את הדרישות לקבלת שכר גבוה יותר, ותשלום מעבר לשכר הזה הוא תוצאה ישירה של משא ומתן בין המשפחה למטפל, ותלוי נסיבות כמו קושי העבודה, מגורים נאותים, מגורי בני משפחה נוספים בבית ועוד.

הניכויים המותרים הינם עבור 
מגורים
הוצאות נלוות למגורים-

כגון ארנונה, חשמל,מים, גז.

מדובר בחלק היחסי של העובד במגורים שהמעסיק סיפק לו על חשבונו 

הוצאות ביטוח רפואי
כלכלה

מס הכנסה.

 יש ליידע את העובד בחוזה העבודה, טרם תחילת העבודה על הניכויים משכרו ולקבל את הסכמתו לכך.

למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשות בחוק.

שימו לב כי סכומי הניכויים מתעדכנים מעת לעת. תוכלו למצוא רשימה עדכנית לשנת 2021 כאן.

מקובל לשלם לעובד זר דמי כיס שבועיים בגובה 100 ש”ח, לקראת היציאה ליום החופשי שלו (גם אם אינו יוצא ליום חופשי). סכום זה אמור להוות חלק משכר הברוטו של העובד, ותשלומו כמקדמה לשכר החודשי בלבד. אלא שהביקוש הרב לעובדים הכתיב מציאות אחרת בה העובדים דורשים את דמי הכיס כתוספת לשכר.

התשלום השבועי של דמי הכיס אינו מחויב על-פי חוק, וגם הוא תלוי במשא ומתן הראשוני בין המשפחה למטפל.

מעסיק מחויב לשלם לעובד את שכרו עד סוף החודש שעבורו משולם השכר.

אם השכר לא שולם עד ה-9 בחודש שלאחר חודש העבודה, העובד עשוי להגיש תביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר נגד המעסיק.

איחור במועד תשלום השכר, כאשר מדובר בשכר מינימום, מהווה עבירה פלילית.

המטופל רשאי לשלם את שכרו של העובד במזומן.

אם העובד מסכים, רשאי המעסיק לשלם לעובד את השכר באמצעות הפקדה של התשלום לחשבון בנק של העובד בו רק לעובד יש זכויות וייפוי כח או בהמחאה בנקאית (צ’ק), בתנאי שניתן לפדות את הצ’ק עד סוף החודש שעבורו משולם השכר.

רשות האוכלוסין רשאית לדרוש מהמעסיק הוכחות לתשלום השכר, ועל כן רצוי לשמור את האסמכתאות המעידות על תשלומי השכר, כגון ספח של צ’ק, או חתימה של העובד על מסמך שבו מצוין הסכום ששום במזומן ושהעובד מאשר בחתימתו שקיבל את הסכום.

בית המשפט העליון פסק שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל בעניינם של עובדים סיעודיים המתגוררים בבית מטופליהם ועל כן עובד זר המועסק בסיעוד בבית המעסיק, אינו זכאי לגמול עבור שעות נוספות.

יחד עם זאת, אם העובד הזר מועסק מחוץ לבית המטופל (לדוגמה, כשהעובד מתלווה למטופל שאושפז בבית החולים) וניתן לפקח על שעות עבודתו בפועל, ייתכן שחוק שעות עבודה ומנוחה יחול על העובד, והוא יהיה זכאי לגמול עבור שעות נוספות.