סיוע במימון העסקת מטפל זר בסיעוד
העסקת עובד זר בסיעוד מחייבת את המעסיק בתשלום משכורת לעובד, ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה ועוד. קיימות אפשרויות לקבלת סיוע במימון העסקתו של עובד זר בסיעוד.
גמלת סיעוד ביטוח לאומי- זכאים לגמלת סיעוד רשאים, בהתאם לתנאים, להשתמש בגמלת הסיעוד לצורך תשלום לעובד הזר דרך קבלת גמלת סיעוד בשירותים או קבלת גמלת סיעוד בכסף.
בגמלת סיעוד בשירותים, גמלת הסיעוד עוברת מביטוח לאומי דרך חברת הסיעוד ישירות לעובד.
מכיוון שהגמלה לא מספיקה לכסות את כל הוצאות ההעסקה של העובד אזי המטופל או משפחתו משלמים את ההשלמה לשכר שסוכם עם העובד. במצב זה חברת הסיעוד והמטופל מעסיקים את העובד במשותף.
לעומת זאת בגמלת סיעוד בכסף, מי שזכאי לגמלת סיעוד ומעסיק מטפל ל-12 שעות ומעלה ל-6 ימים, ועומד בתנאים הנדרשים, יכול לקבל את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק שלו ולשלם מתוכה לעובד.
במצב זה ההעסקה נעשית באופן עצמאי, ללא תיווך של חברה.
יש לשים לב שמשפחות רבות לא מבינות מהי העלות המלאה של העסקת עובד זר (פנסיה, פיצויים, ימי חופשה וכו’) ולכן עלולות להעריך באופן שגוי את העלות הכלכלית האמתית של העסקה עצמאית.
ניצולי שואה- ניצולי שואה התלויים לחלוטין בזולת, או תלויים בזולת במידה רבה מאד זכאים ל-9 שעות סיעוד מטעם הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.
ניצולי שואה המקבלים גמלה בכסף מהביטוח הלאומי יקבלו גם את 9 שעות הסיעוד הנוספות כגמלה בכסף מטעם ועידת התביעות.
ניצולי שואה אשר הוכרו כחולי דמנציה יכולים לקבל סיוע בסך של 1,000 ש”ח, ויש לפנות לרשות לניצולי שואה לבדיקת הזכאות ומימושה.
משרד הביטחון- נכי צה”ל זכאים להעסיק עובד זר בסיעוד ולקבל סיוע במימון אם נקבעה להם זכאות ל-17 שעות ליווי לפחות מטעם ועדת מלווים במשרד הביטחון.
תלויים המטופלים על-ידי אגף השיקום במשרד הביטחון (כגון הורים שכולים ואלמנות צה”ל) עשויים להיות זכאים להעסיק עובד זר בסיעוד ולקבל סיוע במימון, בהתאם למקרה.
