שינויים בהתנהגותו של אדם הסובל מדמנציה נפוצים מאוד, וכמובן עשוי הדבר לגרום ללחץ עצום על המשפחה והמטפלים. זה עלול להיות עצוב וכואב במיוחד כאשר מישהו עדין ואוהב מתנהג בצורה מוזרה או תוקפנית. לכן חשוב להיות מודעים לשינויי ההתנהגות האפשריים, ולהיות מוכנים להם מבעוד מועד.
מדוע ההתנהגות משתנה?
ישנן סיבות רבות מדוע התנהגותו של אדם החולה באלצהיימר ובשאר צורות הדמנציה משתנה. דמנציה היא תוצאה של שינויים פיזיים המתרחשים במוח ומשפיעים על הזיכרון, על מצב הרוח וממילא גם על ההתנהגות.
לעיתים השינויים בהתנהגות יגזרו מהשינויים הפיזיים המתרחשים במוח. ובמקרים אחרים, ייתכן ששינויי ההתנהגות ינבעו דווקא משינויים המתרחשים בסביבתו של האדם, הבריאות המידרדרת או כתופעות לוואי של תרופות. ההבנה מדוע מישהו מתנהג בצורה מסוימת עשויה להקל על ההתמודדות עמה.
מאיפה להתחיל?
תמיד כדאי לדווח על שינויים בהתנהגות לרופא המטפל, הרופא יוכל לבדוק אם השינויים נובעים מהמחלה הנוכחית או שמא מאי נוחות פיזית כזאת או אחרת, ולספק כמה עצות. כמו כן יוכל הרופא לאבחן ולייעץ אם יש מחלה פסיכיאטרית בסיסית אחרת.
התמודדות
התמודדות עם התנהגויות שהשתנו יכולה להיות קשה מאוד, ולעתים קרובות תהיה עניין של ניסוי וטעייה. כעס ותוקפנות כלפי בני משפחה ומטפלים עלולים להבהיל ולהרגיז מאוד. אך חשוב לזכור כי ההתנהגות האגרסיבית אינה מכוונת, וכי היא מחוץ לשליטתו של האדם.
מה לנסות?
• סביבה רגועה ושגרתית, שגרה מוכרת יכולה לעזור להימנע מהתנהגויות מסויימות קשות.
• נסו לשמור על סביבת אנשים מוכרת, אנשים החולים באלצהיימר ובדמנציה עלולים להיות מוטרדים אם ימצאו את עצמם בקרב קבוצה של אנשים לא מוכרים, מצב בו הם מרגישים מבולבלים ומתוסכלים וחסרי יכולת התמודדות.
• אל תצפו, אל תעמידו את החולה במבחן. התסכול שנגרם לחולה על חוסר היכולת לעמוד בציפיות של סביבתו הקרובה עשוי להיות גורם מספק כדי לעורר שינוי שלילי בהתנהגות.
• נסו לא לקחת את הדברים באופן אישי. השתדלו לא להיגרר לוויכוחים.
• השתדלו לא להשתמש בקול רם מידי. דברו לאט, בקול רגוע ומרגיע.
• הימנעו מעונש. החולה לא יוכל לזכור את האירוע ולכן לא יוכל ללמוד ממנו.
תוקפנות
תוקפנות יכולה להתבטא באלימות פיזית ממש, או כתוקפנות מילולית, כגון שימוש בשפה פוגענית, או בשפה גסה שעל פניו לא מתאימה כלל לאופיו של החולה. חשוב לדעת כי התנהגות אגרסיבית היא בדרך כלל ביטוי של כעס, פחד או תסכול, ולרוב אינה בשליטתו של החולה.
מה לנסות?
• פעילות גופנית עשויות לסייע במניעת חלק מהתפרצויות.
• לשוחח בקצרה ברכות ובאופן ברור כמו "אני הולך לעזור לך ללבוש את המעיל שלך", הדבר עשוי למנוע את התחושה שהחולה מותקף וכתגובה לכך להיעשות תוקפני בעצמו.
תגובות קטסטרופליות
לעיתים יהיו התגובות קשות הרבה יותר, שינויי התנהגות הכרוכים בצרחות, צעקות, האשמות בלתי סבירות. החולה הופך לנסער או לעקשן, בוכה או צוחק חליפות ללא שליטה.
שימו לב כי לעיתים תגובות כאלו הן הסימן הראשון לדמנציה, לעיתים הן נגרמות ממתח הנגרם על ידי דרישות מוגזמות מן הסביבה, ולעיתים מקורם דווקא ממחלה או מבעיות פסיכיאטריות אחרות.
התנהגות זו עשויה להופיע ולהיעלם במהירות ויכולה להבהיל את בני המשפחה והמטפלים. עם זאת, נסו להבין ממה נובעים שינויים קיצוניים אלו ולפעמים תוכלו למנוע אותה, ניהול יומן מסודר היא שיטה מצויינת היכולה לעזור לזהות את הנסיבות שבגינם השינויים מתרחשים.
