הטיפול בחולה הסובל מדמנציה יכול להיות מעייף פיזית ורגשית ולפעמים המטפלים זקוקים להפסקה.
משפחות ומטפלים בחולי אלצהיימר עשויים להישאב בקלות אל תוך התהליך של הטיפול בחולה. וכך הם עשויים למצוא את עצמם מבודדים, בעיקר כאשר הם אינם מסוגלים לעזוב את החולה. המטפלים זקוקים להפסקות, הפסקות בהן יוכלו לנוח, לצאת, לעשות, סידורים ואפילו לצאת לחופשה. העבודה של השגחה וטיפול בחולה דמנטי עשויה להיות עבודה שוחקת מאוד עבור המטפלים. ללא הפסקות ומנוחה המטפלים בסופו של דבר פוגעים בבריאותם ונפשם, ואוללא ספק הדבר ישפיע גם על איכות הטיפול.
ההפסקות חשובות לא רק עבור המטפלים, אלא גם עבור החולים עצמם. ההפסקות יכולות לאפשר לחולה להשתלב בפעילויות חברתיות, לפגוש אנשים אחרים ולעסוק בפעילויות שהם אוהבים. במהלך ההפסקות החולים גם יכולים ללמוד להתרגל לנוכחותם של אנשים אחרים מלבד המשפחה הקרובה והמטפלים הצמודים. אלו הם דברים בעלי ערך טיפולי חשוב.
מדוע כל כך קשה לצאת להפסקה?
- המטפלים עשויים לשים את שלומם האישי בעדיפות אחרונה.
- המטפלים עשויים להרגיש שהם אינם ראויים להפסקה וזמן עבור עצמם.
- לעתים הם בכלל לא יודעים איך לארגן לעצמם הפוגה.
- לפעמים המטפלים מרגישים תשושים מידי מכדי לארגן לעצמם פעילויות.
- יתכן כי הם משתוקקים להפסקה אך המטופל אינו מאפשר להם/אינו מעוניין בכך.
- הם עשויים להרגיש כי זה כרוך בטרחה רבה.
- תחושה שכל האחריות לטיפול, כל הזמן, היא תחת אחריותם האישית.
אז איך לקחת הפסקה?
ישנן צורות רבות בהן ניתן לקחת הפסקה. הכול תלוי במה שמתאים עבורכם ועבור המשפחה. לצורך הדוגמה הפסקות הן:
- זמן עבור החולה ליהנות לבד והזדמנות לעסוק בפעילויות מוכרות או חדשות.
- זמן להירגע ולהטעין את המצברים בכל צורה המתאימה לכם המטפלים.
- זמן להתרחק מהשגרה השוחקת.
חברים ובני משפחה יכולים לסייע לכם לקחת פסק זמן מהטיפול. לפעמים כל מה שצריך זה פשוט לבקש את עזרתם. אם המטופל נמצא באיזו מסגרת, כמו למשל אשפוז יום, תמיד תוכלו לבקש את עזרתם על מנת למצוא לעצמכם את הזמן שאתם זקוקים לו.
אפשרויות סיוע
מרכזי יום לטיפול בחולי אלצהיימר יכולים לספק לכם את העזרה הדרושה לצורך הפסקה. תוכלו להיעזר בהם כאשר אתם צריכים הפוגה של כמה שעות, או סידור של כמה ימים בשבוע. אפשרות אחרת היא להיעזר במטפל אשר מגיע לבית החולה ומאפשר לכם לצאת לכמה שעות. המטפל יכול גם ללוות את החולה לפעילויות שונות מחוץ לבית.
כיצד להפוך את ההפוגה לחוויה חיובית
חולי דמנציה אינם מסתגלים בקלות לשינויים. סביבה חדשה ואנשים חדשים עשויים לגרום להם למצוקה. לכן כאשר אתם רוצים לצאת להפוגה עליכם לתכנן זאת היטב על מנת להבטיח עבור המטופלים חוויה חיובית. פרקטיקה טובה לעשות זאת היא להרגל את המטופלים מראש למצב שבו אינכם תמיד לידם, כלומר שישנן הפסקות שהן חלק מהשגרה ובמהלכן עם עשויים למצוא את עצמם עם מטפלים שונים. תוכלו לעשות זאת באמצעות הפסקות קטנות בתחילה, ובהמשך הפסקות ארוכות יותר. בטרם יוצאים להפוגה בטיפול יש להכין מראש את המטופל. השאלה כמה זמן מראש היא משהו אישי אשר תלוי גם במצב ההכרה של המטופל. כאשר אתם עושים זאת חשוב שתדברו איתם והעניקו לה ביטחון. אם אתם חרדים מכך, בעיקר כאשר זו הפעם הראשונה, המטופלים עשויים לקלוט את החרדה שלכם ולכן חשוב שתשדרו להם סימנים חיוביים לגבי החוויה. אם אתם מרגישים צורך תוכלו להחליף חוויות עם משפחות ומטפלים אשר התמודדו עם מצבים דומים בעבר.
