ספיישל ויזה – וועדה הומניטרית

ככלל, לא ניתן להאריך אשרת עבודה של עובדים זרים בסיעוד מעבר ל-63 חודשים מתאריך הכניסה הראשונה שלהם לישראל, אלא אם מטופל סיעודי זקוק להמשך העסקתו של עובד זר שטיפל בו שנה לפחות.

עם זאת, במקרה שמטופל סיעודי זקוק להמשך העסקתו של עובד זר מעבר ל- 63 חודשי שהייתו של העובד בישראל, והעובד לא טיפל בו שנה לפחות, ניתן להגיש בקשה להארכה של אשרת העבודה מטעמים הומניטריים מיוחדים.

כיום,  לא נדרשת יותר הוכחה לגבי קשר קודם בין המטופל והעובד הזר.

מי יכול להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית?

מטופלים בעלי היתר העסקה פעיל (לא מותלה), פנוי ותקף להעסקת עובד זר בענף הסיעוד המשתייכים לאוכלוסיות הבאות:

מטופלים סיעודיים שהגיעו לגיל פרישה.

מטופלים סיעודיים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 188% לפחות.

נכי צה"ל שהוכרו כנכים סיעודיים בדרגת נכות 100% מיוחדת.

נפגעי פעולות איבה שהוכרו כנכים סיעודיים בדרגת נכות 100% מיוחדת.

ילדים הזכאים לגמלת ילד נכה בשיעור של 188% לפחות.

נכי עבודה שהוכרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי כמטופלים סיעודיים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היום-יום.

אלו מטפלים אפשר ויהיו זכאים לאשרה הומניטרית?

שבעה תנאים שמתקיימים במלואם

א. עובד שלא עברו עליו 8 שנים בארץ.

ב. עובד שלא שהה 90 יום ללא עבודה מאז תום עבודתו החוקית.

ג. עובד שעברו עליו 63 חודשים בארץ. (כלומר אפשר להגיש בקשה רק על עובדים בין 63 חודשים ל96 חודשים).

ד. רק עובדים שעבדו ב51 חודש הראשונים שלהם בארץ לפחות שנתיים ברצף אצל אותו מטופל, מבלי להתפטר ולעזוב בעצמם ומבלי שפיטרו אותם. (אם המטופל נפטר או עבר לבית אבות, אין זה פוגע ברצף של העובד!).

ה. רק עובדים שהמעסיק האחרון שלהם (לפני הגשת הבקשה), נפטר או עבר לבית אבות.  (כלומר גם לעובד שיש שנתיים רצף אצל מעסיק אחד, אם המטופל האחרון שלו פיטר אותו או הוא התפטר, אי אפשר להגיש עליו בקשה)^[1].

ו. תותר הגשת בקשה רק על מעסיק המחזיק היתר העסקה בתוקף.

ז. העובד לא קיבל כבר אישור העסקה הומניטרי בעבר. (כלומר לכל עובד יש אפשרות רק פעם אחת לאישור כזה).

דגשים נוספים:

א.   עובדים זרים לסיעוד שסיימו 51 חודש במדינה והם ללא מעסיק, אך טרם סיימו 63 חודשים במדינה, יוכלו לעבוד אך ורק לצורך החלפת עובדים זרים אחרים שיצאו מישראל בחופשת מולדת (אינטר ויזה).

ב.   הוראות מיוחדות לגבי אוכלוסיית הנכים הקשים שטרם הגיעו לגיל הפרישה – נקבע כי אוכלוסייה זו רשאית להגיש לוועדה גם עובדים זרים שסיימו 8 שנים אך טרם סיימו 13 שנים מאז כניסתם לראשונה לישראל.

ג.    כמו כן, לאוכלוסיית הנכים הקשים אפשר להגיש בקשות גם על עובדים שאין להם רצף שנתיים, וגם שהמטופל האחרון שלהם לא נפטר או עבר לבית אבות.

שימו לב אם ימצא כי המעסיק העסיק את העובד לפני הגשת הבקשה, כשהעובד לא מאושר לעבוד באזור גאוגרפי זה, הבקשה תידחה.

מילוי והכנת הטפסים:

הכנת טופס הבקשה והמסמכים הנלווים

1. המטופל, בן משפחתו או האפוטרופוס שלו צריכים למלא ולחתום על טופס בקשה לוועדה הומניטרית (נספח א' בנוהל, הנוהל מופיע באתר רשות ההגירה במלואו כולל הטפסים).
2. אל הטופס יש לצרף:
3. מכתב הסבר מנומק וחתום על-ידי המטופל, בן משפחתו או האפוטרופוס שלו, המפרט את הסיבות ההומניטריות החריגות לכך שהמטופל זקוק להמשך העסקתו של העובד הזר המטפל בו.
4. מכתב בחתימת הרופא המטפל, המפרט את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת מצבו הרפואי העדכני.
5. צו מינוי אפוטרופוס מקורי או העתק נאמן למקור – רק במקרה שמונה למטופל אפוטרופוס.
6. הצהרת ויתור על סודיות (נספח ג' בנוהל) חתומה על-ידי המטופל או האפוטרופוס.
7. אישור חתום על-ידי רופא מוסמך (בציון שמו ומספר רישיונו), על כך שהעובד הזר בריא וכשיר לעבודה בענף הסיעוד אצל המטופל המגיש את הבקשה, וכי, בין היתר, הוא אינו חולה במחלות המפורטות בתוספת לחוק עובדים זרים (שחפת, דלקת כבד, עגבת, זיבה, איידס).
8. בנוסף, יש לצרף לטופס חוות דעת של איש מקצוע המכיר את המטופל ותצהיר של העובד הזר, בהתאם לפרטים הבאים:

חוות דעת מקצועית

לטופס הבקשה תצורף חוות דעת (ראו נספח ב' לנוהל) מנומקת על הקשר והתלות שבין המטופל לעובד הזר, ועל כך שהפסקת ההעסקה של אותו עובד עלולה לגרום לפגיעה חמורה במטופל.

אם הבקשה מוגשת על-ידי המטופל או בן משפחתו (ללא תיווך של לשכה פרטית), חוות הדעת תמולא על-ידי רופא מוסמך, אח מוסמך, או עו"ס של הרשות המקומית שבתחומה מתגורר המטופל, בעל ניסיון של שנתיים לפחות בתחום הסיעוד.

אם הבקשה מוגשת על-ידי לשכה פרטית, חוות הדעת תמולא על-ידי עו"ס עם 3 שנות ותק לפחות, בעל/ת תפקיד בכיר בלשכה פרטית מורשית לענף הסיעוד.

ממלא חוות הדעת יציין מהו משך היכרותו עם המטופל הסיעודי, ויצהיר כי הוא נפגש עם המטופל במקום מגוריו לפני מתן חוות הדעת (יש לציין את תאריך הביקור).

ממלא חוות הדעת צריך לחתום על חוות הדעת חתימה מקורית עם ציון מספר רישיונו לעיסוק במקצוע.

7. לטופס הבקשה יצורף תצהיר של העובד הזר שנחתם בפני עורך דין, בשפה המובנת לעובד הזר (ואם העובד אינו דובר אנגלית או עברית, התצהיר יתורגם בתרגום נוטריוני לעברית).

תוכן התצהיר חייב לכלול את כל הפרטים הבאים:

העובד הזר מסכים ומצטרף לבקשת המטופל הסיעודי להארכה חריגה של אשרתו.

הוסבר לעובד הזר והוא מבין, כי אם הוא יחליט לחזור בו מהסכמתו לבקשת המטופל, יהא עליו לצאת מישראל, וכי בקשה להעסקתו שתוגש על-ידי מטופל אחר לא תאושר.

הוא מבין כי אם הבקשה של המטופל תידחה, יהא עליו לצאת מישראל והוא לא יהיה רשאי להיכלל בבקשה של מטופל אחר.

הוא מבין כי אם הבקשה תאושר, הוא יהיה רשאי לעבוד רק אצל אותו מטופל שהעסקתו החריגה אושרה לגביו, ובסיום העסקתו אצל אותו מטופל יהיה עליו לצאת מישראל.

הוא מסכים שפרטי העסקותיו הקודמות בישראל, כפי שהם מופיעים במערכת הממוחשבת של הרשות, יובאו לידיעת המטופל המבקש.

בתצהיר יפורט מצבו המשפחתי של העובד בארץ ובחו"ל, והוא יתחייב להודיע על כל שינוי.

הגשת הבקשה:

את הבקשה רשאים להגיש כל אחד מאלה:

המטופל או בני משפחתו שמצאו את העובד הזר בעצמם, ללא גורם מתווך (במקרה זה יש לציין בבקשה, בנוסף לכתובת מגוריו של המטופל, גם כתובת דוא"ל לצורך קבלת הודעות).

לשכה פרטית מורשית.

יש לשלוח את טופס הבקשה המקורי והמסמכים הנדרשים בדואר רשום אל:

רשות האוכלוסין וההגירה, אגף היתרים ועדה הומניטרית

בניין כי"ח רחוב אגריפס 42, ירושלים.

ניתן גם להגיש את הבקשה באמצעות הגעה לאגף ההיתרים – ענף סיעוד, רח' אגריפס 42 בירושלים (קומה 5 בבניין כי"ח) בשעות קבלת הקהל – לפרטים באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

הטיפול בבקשה:

הוועדה ההומניטרית המייעצת לשר הפנים תתכנס לדון בבקשה.

במסגרת דיוניה, רשאית הוועדה לבקש מהמטופל או מהעובד הזר כל מידע או מסמך נוסף שנדרש לדעתה לצורך קבלת החלטה בבקשה.

הוועדה גם רשאית, על-פי שיקול דעתה, לשלוח נציגים מטעמה לערוך ביקור בבית המטופל.

המלצת הוועדה תועבר להחלטתו של שר הפנים.

לאחר שתתקבל החלטת השר, תישלח לכתובת של המטופל הודעה מנומקת בכתב על-ידי השר (או מי שהוסמך לכך מטעמו).

המשך התהליך לאחר קבלת ההחלטה

אם הוחלט לאשר את הבקשה:

בתוך 45 ימים מהיום שהתקבלה הודעת האישור, על המטופל והעובד הזר להירשם באמצעות אחת מהלשכות הפרטיות המורשות לטיפול ולתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד.

כמו כן, יש להאריך את תוקף רישיונו של העובד הזר בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה שבאזור מגוריו של המטופל (יש להגיש טופס בקשה להארכת רישיון ישיבה לעובד זר בענף הסיעוד).

ניתן להאריך את רישיון השהייה של העובד הזר לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם, כל עוד הוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מטופל סיעודי.

אם הוועדה לא המליצה לשר לאשר את הבקשה:

העובד הזר יידרש לצאת מישראל בתוך 30 ימים.

דיון מהיר בבקשה:

בקשה לא תאושר, אך יתקיים דיון מהיר לגביה, אם העובד הזר לא עונה על התנאים שצוינו, וכן במקרים הבאים:

ניתן צו הרחקה נגד העובד או התקבלה החלטה מוסמכת לפיה עליו לצאת מהארץ.

העובד הועסק בישראל שלא בענף הסיעוד.

העובד הגיש בקשה לקבלת מעמד מסוג אחר בישראל, כגון: בקשה למעמד פליט, בקשה למעמד מכוח נישואין לישראלי או חיים משותפים עם ישראלי, בקשה לוועדה הבין משרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, או בקשה לקבלת מעמד/עיכוב הרחקה מטעמים רפואיים.

הקשר הטיפולי בין המטופל לבין העובד הופסק בעקבות יציאתו ושהייתו של העובד בחו"ל לתקופה שעולה על 6 חודשים.

ערעור:

במקרה שהבקשה נדחתה, ניתן לערער על ההחלטה לבית הדין לעררים בירושלים.

יש להגיש את הערעור לא יאוחר מ-30 ימים מיום מתן ההחלטה.

למידע נוסף על אופן הגשת הערר, ראו באתר משרד המשפטים.

חשוב לדעת:

הגשת הבקשה באמצעות לשכה פרטית – בשונה מהעבר, לשכה פרטית מורשית רשאית להגיש את הבקשות החריגות לוועדה עבור המטופלים הסיעודיים, וכן לצרף חוות דעת של עובדת סוציאלית בעלת תפקיד בכיר בלשכה בעניין הנסיבות החריגות וההתאמה של העובד למטופל.

שימו לב מהיום עדיף למטופלים להגיש דרך לשכה פרטית- הגשת בקשה באמצעות לשכה פרטית מורשית תאפשר טיפול מהיר ויעיל וחו"ד מקצועית.

כמובן זה לא מונע ממי שרוצה להגיש לבד ללא גורם מתווך לעשות כך.

[1] שים לב שתנאים ד' וה' לא חלים על נכים קשים.